פסק-דין בתיק ת"א 56474-05

1.       רקע עובדתי

          א.      התובע מס' 1 הינו עזבון המנוח י.ב. ז"ל, יליד 1945, אשר נפטר ביום 29.1.04 ממחלת הסרטן (להלן: "המנוח").

          ב.      התובעת מס' 2 הינה אלמנתו של המנוח.

          ג.       בחודש יוני 1991 עבר המנוח ניתוח לכריתת אשך עקב גידול סרטני ובהמשך עבר טיפול בהקרנות למניעת הישנות המחלה.

          ד.      בחודש ספטמבר 1995 עבר המנוח ניתוח לכריתת האשך השני, לאחריו היה במעקב רפואי.

          ה.      באותה שנה, 1995, נתגלתה אצל המנוח סכרת קלה.

          ו.       בחודש דצמבר 2001 פנה המנוח לנתבעת 1, רופאת משפחה (להלן:"ד"ר חזן"), עקב כאבים בחזה ושיעול טורדני.  בכתב התביעה הוצג תיעוד פניותיו של המנוח לד"ר חזן עד ליום 23.7.03.

          ז.       ביום 14.5.02 עבר המנוח תאונת דרכים, נפגע בצד שמאל של גופו, ללא שבר בעצמות, וטופל במשככי כאבים.

          ח.      המנוח הוסיף להתלונן בפני ד"ר חזן על לחץ בחזה, סחרחורות, טשטוש, כאבי ראש ואיבוד משקל.

          ט.      ביום 13.7.03 פנה המנוח לד"ר חזן והתלונן על לחץ מאחורי עין ימין וסינוור בשתי העיניים.

          י.       ביום 24.7.03, הופנה המנוח על ידי רופאה אחרת בקופת החולים, לביה"ח הדסה עין כרם, שם נערכה לו דגימת רוק שגלתה כי הוא סובל מגידול סרטני בריאה עם חשד לגרורות בכבד ובראש.

          יא.    מיום גילוי המחלה טופל המנוח בביה"ח הדסה עין כרם ובביה"ח איכילוב עד לפטירתו ביום 29.1.04.  

          יב.     הנתבעת 2 הייתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה מעבידתה של ד"ר חזן, שטיפלה במנוח.

          יג.     הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות והן בשאלת גובה הנזק.

2.       סלעי המחלוקת

          א.      האם ד"ר חזן התרשלה באבחון המחלה.

          ב.      האם גילוי מוקדם של המחלה היה משנה את הפרוגנוזה ומאפשר הצלת חייו של המנוח.

          ג.       האם יש בהתנהגותו של המנוח אשם תורם לאי גילוי המחלה.

3.       הראיות